גישה

בכביש חיפה-עוספיה (672) פונים לפי השילוט לכיוון הכניסה הראשית לשמורת החי-בר (ימינה, אם מגיעים מאוניברסיטת חיפה), ואז פונים שמאלה ונוסעים עם השילוט כ- 3 קילומטרים עד לחניון מבוא כלח בשוויצריה הקטנה, שבו מסתיים הכביש.

המזונב בנחל כלח

האתר והמסלול

תחילת המסלול בחניון הגדול מבוא כלח. יוצאים מערבה בשביל בעל סימון אדום שבקצה החניון. בנקודה זו נפתח נוף מרהיב לכיוון אוניברסיטת חיפה והים. לאחר זמן קצר עוברים בשער וממשיכים לרדת בשביל המיוער, על פני המדרון הצפוני של נחל כלח. לפי השילוט במקום, כדאי לעשות את המסלול בתחילת מאי כי אז פורח באזור שושן צחור. אנו הקדמנו מעט ולכן לא זכינו לראותו. אך גם בלי זה, נהנינו מהפריחה האביבית ומעושר הצמחייה של היער.

בשלב מסוים מצד ימין מופיעים המצוקים המרהיבים של נחל כלח. עוברים על פני נקודת מפגש עם מסלול בעל סימון ירוק וממשיכים לאורך השביל עם הסימון האדום, עד הגשר שמעל הנחל ואף הלאה, כדי ליהנות ממראה המצוקים.

לאחר מכן חוזרים לנקודת המפגש עם השביל המסומן בירוק, המטפס אל תוך יער סבוך וקסום, ועולים בו לכיוון החנייה. זה חלק במסלול הכולל עלייה תלולה ויש צורך בטיפוס מאומץ על סלעים, ולכן המתקשים בכך יכולים לעלות בחזרה בשביל האדום שבו ירדו. בשלב כלשהו מגיעים לגדר של החי-בר ועד מהרה יוצאים אל החנייה.

החניון עצמו נוח מאוד לעריכת פיקניק ומצויד בשולחנות בצל העצים, שירותים ומים זורמים.

דרגת קושי

מדובר במסלול מעגלי קצר באורך של כ-1.5 קילומטר, שניתן לסיימו תוך שעה-שעתיים. אם חוזרים בשביל הירוק, רמת הקושי היא בינונית בשל הטיפוס המאומץ, וייתכן שכלבים קטנים או כאלה שאינם בכושר יתקשו בו, כמו גם ילדים קטנים ואנשים מבוגרים עם מגבלות תנועה. כאמור, במקרה כזה ניתן לחזור בחזרה בשביל האדום, ואז המסלול נחשב קל. המסלול מוצל ברובו ויש במהלכו מספר נקודות שבהן אפשר לנוח בין הסלעים בצל העצים.

ציוד

מים, כובע, קרם הגנה, נעלי הליכה.

טיילה, רשמה וצילמה קאלה.

המזונב והמשפחה שלו בנחל כלח

לאפיק נחל כזיב אפשר להכנס במספר מקומות. המסלול המוצע כאן הוא מאיזור העיר מעלות. אפשר לרדת גם דרך פארק גורן, וגם דרך מצפה הילה.

מסלול הטיול עובר בקטע נחל שאורכו כ-4.5 קמ’ והוא מעגלי, ומאפשר כניסה למים. יש לקחת בחשבון שהמסלול כולל גם ירידה ועלייה ארוכה למדי ברגל מהחניון בעיר מעלות, אל ערוץ הנחל בכביש סלול.

גישה

נוסעים בכביש מס’ 89 (מכיוון נהריה-למעלות), לאחר שחולפים על פני הכפר מעונה מימין, מגיעים לפנייה שמאלה, שבה פונים ונכנסים לשכונה המערבית של מעלות-אל שדרות הנשיא הרצוג 1. אחרי 500 מ’ בערך ישנו חניון שבו משאירים את הרכב ומשם ממשיכים את הירידה ברגל. פונים שמאלה וממשיכים ללכת עם הכביש כ-40 דקות עד המשאבות של עין-זיו – תחילת המסלול וסיומו.

האתר והמסלול

ליד המשאבות של עין-זיו ממשיכים בשביל המסומן בצבע ירוק. סמוך למעיין ובהמשך הדרך רואים שרידי טחנות קמח עתיקות. מתקדמים במורד הנחל בשביל המוקף בצוקים גדולים ומרשימים. בדרך עוברים מספר בריכות מים שמעליהן גשרונים, עד שמגיעים להסתעפות דרכים. ממשיכים בדרך השמאלית עד לעין טמיר, מקום שבן ניתן לפוש על הסלעים ולרחוץ במים. אפשר להתקדם עוד עם הנחל ככל שרוצים ולמצוא עוד בריכות רבות ושפע צל, ואחר כך לשוב באותה דרך בשביל הירוק עד העלייה לרכב.

רמת קושי

המסלול באפיק הנחל עצמו אינו קשה, אך ארוך למדי (חצי יום, או אף יותר) וכרוך בירידה ועלייה ארוכה ותלולה למדי בסופו. המסלול יכול להתאים למשפחות ולכלבים שאינם חוששים מהליכה ארוכה, ובמקומות מסוימים אף מאומצת. יש להצטייד בנעלי הליכה ונעלי מים, כובע, קרם הגנה, שתייה וציוד רחצה.

טיילה, כתבה וצילמה קאלה בטיול עם משפחתה והמזונב.

בתמונה, המזונב של קאלה במפלי פרוד, ולא, הוא לא הולך על הצינור…

גישה

בצומת חנניה (צומת 7) שעל כביש מס’ 85 פונים צפונה אל כביש 866. נכנסים בעקבות השילוט אל כביש הגישה לקיבוץ פרוד, ומיד פונים שמאלה לכביש צדדי שלאורכו ניתן לחנות. עם רכב שאינו ארבע על ארבע מומלץ לחנות לפני שמגיעים לגשר שבהמשך דרך זו, כי נראו מכוניות שנתקעו באזור הגשר בגלל שממש לפניו יש נקודה שבה הכביש משובש מאוד. ממשיכים ברגל לכיוון הגשר, לאורך הכביש והנחל, לתוך החניון של מפלי פרוד.

האתר והמסלול

מהחניון ממשיכים לאורך הנחל (או בתוכו) עד שמגיעים לסימון כחול. ממשיכים לפי הסימון ומטפסים עד למקום שבו המסלול נכנס לתוך אזור של מעין מפלים קטנים וגועשים היורדים מגבוה בשיפוע חד למדי בין הסלעים. הסימון ממשיך במעלה הנחל וכל אחד בוחר לאיזה גובה לטפס על הסלעים הרטובים (ניתן לעקוף את המים הזורמים בין הסלעים בשבילים צדדיים, אך חבל) וכמה להמשיך להתקדם במסלול. לאחר מכן חוזרים בחזרה לאורך הנחל עד המכונית, חוצים את הכביש לצד השני ונכנסים לתוך אזור עם כרי דשא נרחבים בסמוך לקיבוץ פרוד, שבתוכו ממשיך לזרום הנחל. ממשיכים לרדת עם הנחל כמה מאות מטרים עד שמגיעים לאזור עם מספר מפלים, שאחד מהם גדול יותר מהאחרים. בנוסף למפלים המרשימים ולנוף המרהיב, יש במקום גם מערה. ניתן להמשיך במורד הנחל כמה שרוצים, ואחר כך לחזור בחזרה למכונית או לעשות פיקניק על גדת הנחל באחד החניונים. ברוב המקומות לאורך המסלול כולו קיימת גישה נוחה למים.

דרגת קושי

בינונית. אף על פ י שהמסלול קצר ומיועד לכל המשפחה, הוא כולל טיפוס וירידה בשיפוע גדול ובאזורים מסולעים, ולכן עלול להיות קשה לילדים קטנים, ולחלק מהאנשים והכלבים שאינם מורגלים במאמץ פיזי. המסלול מוצל רק בחלקו ואפשר לעשות את חלקו במים. ציוד: נעלי הליכה ונעליים להליכה במים, כובעים, קרם הגנה, שתייה, ציוד רחצה. ניתן לסיים את מסלול ההליכה תוך כשעה עד שעתיים, אך רצוי לקחת בחשבון עד חצי יום של שכשוך במים, בילוי בחקר המפלים ועריכת פיקניק על גדות הנחל. בשל כמות המטיילים העצומה, מומלץ לא להגיע בשבתות ובחגים. כמו כן, לא מומלץ להגיע לאזור בקיץ או בסתיו, שכן סביר להניח שכמות המים תהיה הרבה פחות מרשימה.

טיילה, כתבה וצילמה: קאלה

גישה

בכביש 66 מגיעים לשלט המפנה לפארק יערות מנשה. פונים לדרך העפר ומטפסים להר גחר. ממשיכים לעבר נחל השופט, חוצים את הנחל בגשר אירי וממשיכים ימינה על פי השילוט לחניון חרובים. מהחניון הולכים לעין אמי.

האתר והמסלול

שביל קסום ומוצל ברובו עובר לאורך הנחל הזורם בכל ימות השנה. בדרך רואים צמחייה עשירה, מעיינות שניתן להשתכשך בהם, טחנת קמח, מערות ועוד. האזור מוקף ביער ויש בקרבתו חניון גדול עם שולחנות פיקניק. תחילה מבקרים במעיין “עין אמי”, וממנו יורדים לדרך העפר, חוצים אותה וממשיכים ישר. חולפים על יד טחנת קמח, יורדים אל הנחל, וחוצים אותו על גשרון עץ. בקרבתו ישנם מקום יפה לפיקניק ומערה קטנה. פונים ימינה במעלה הנחל וממשיכים בצדו בשביל מסודר ומוצל בחלקו בזכות סבך של קנה מצוי. עוברים ליד סכר בטון ומגיעים למפל קטן שמתחתיו בריכת מים, שבה אפשר להשתכשך. חוצים את הנחל ושבים אל הרכב בדרך העפר.

דרגת קושי

מסלול קל ומסודר לכל המשפחה ולכל הכלבים, המותאם לעגלות ולכיסאות גלגלים שאורכו כקילומטר וניתן לסיימו תוך כשעה. יש להצטייד בנעלי הליכה (רצוי גם נעליים להליכה בתוך מים), כובעים, קרם הגנה ומים. לאורך המסלול ישנם מקומות שבהם ניתן להשתכשך בנחל, ולכן כדאי להביא ציוד רחצה.

טיילה, כתבה וצילמה: קאלה

]]> http://artza.org.il/new-artza/?feed=rss2&p=1287 0 http://artza.org.il/new-artza/?p=1280 http://artza.org.il/new-artza/?p=1280#comments Thu, 22 Mar 2012 13:17:29 +0000 artza http://artza.org.il/new-artza/?p=1280 כשמה כן היא, גבעה מיוערת המכוסה כולה במרבדים של רקפות פורחות בעונת החורף והאביב.

גישה

על כביש 70, פונים במחלף אליקים אל כביש מספר 672 ונוסעים דרומה כ-11 קילומטרים, עד למגרש חנייה, הנמצא ממערב לכביש. גבעת הרקפות נמצאת ממזרח לכביש. חוצים את הכביש, עוברים ליד שלט המכוון אל גבעת הרקפות, חוצים גשרון עץ מעל פּלג קטן, ועולים אל גבעת אורנים ובה המון רקפות.

האתר והמסלול

המסלול כולל שביל טבעתי באורך כקילומטר המקיף את גבעת הרקפות, המכונה כך משום שהיא זרועה במרבדי רקפות, ששיא פריחתן הוא מסוף ינואר עד סוף מרץ.  החזרה למגרש החנייה עוברת בשביל עפר שמימינו משתרע שדה ירוק ומשמאלו הגבעה הפורחת. ליד הפלג ישנה פינת חמד קטנה עם מקומות ישיבה, והמבוגרים יכולים לנוח וליהנות מהנוף הירוק ומהאוויר הנעים בזמן שהילדים (והכלבים) משכשכים את רגליהם בנחל. ליד מגרש החנייה, מצדו השני של הכביש, חורשת אורנים ובה שולחנות פיקניק.

דרגת קושי

מסלול הליכה קל מאוד של כשעה על שביל מסומן. מתאים לכל המשפחה ולכל הכלבים. המסלול בחלקו מוצל. יש להצטייד בנעלי הליכה, כובעים, קרם הגנה, מים וכלי מים לכלב.

גישה

מכביש 75 בסמוך לצומת העמקים.

האתר והמסלול

אפשר ללכת על דרך העפר לאורך גדת הנחל ולהתרשם מזרימתו השלווה והנופים הפסטורליים מסביב, כולל רכס הכרמל. אם הולכים עד סופה, “אי האקליפטוס”, אי קטן באמצע הנחל. בפארק יש גשר אבן טורקי שעליו עוברת מסילת רכבת הרוסה, שניתן לטפס עליו ולהשקיף על הנוף מסביב. בקרבתו ישנה גישה נוחה לנחל. במקום יש גם שולחנות לפיקניק.

דרגת קושי

מסלול הליכה קליל על דרך עפר רחבה עם אפשרות לחזור למכונית בכל שלב. מתאים לכל המשפחה ולכל סוגי הכלבים. זמן הטיול משתנה בהתאם למרחק ההליכה, אך יכול להגיע גם לכמה שעות. יש להצטייד בנעלי הליכה, כובעים, קרם הגנה ומים, וכלי מים לכלב.

]]> http://artza.org.il/new-artza/?feed=rss2&p=1270 0 http://artza.org.il/new-artza/?p=1253 http://artza.org.il/new-artza/?p=1253#comments Thu, 22 Mar 2012 08:54:31 +0000 artza http://artza.org.il/new-artza/?p=1253 טיול ארוך וכיפי ממש ליד ירושלים שכולל ביקור במעיינות מלאים במים.

איך מגיעים

נוסעים בכביש ת”א ירושלים (כביש מס’ 1), יורדים במחלף הראל לכיוון דרום, עוברים את הישוב וממשיכים על כביש 3965 עד לכיכר גדולה (צומת הר איתן) בה פונים שמאלה על כביש 395 ונוסעים בכיוון ביה”ח ‘הדסה עין כרם’.

ממשיכים על פי השילוט לעבר בית החולים, עוברים את ביה”ח לכיוון צומת אורה בה פונים מערבה, לעבר הישובים אורה ועמינדב, ובעקבות השילוט ליד קנדי וחרבת סעדים. עוברים את שני הישובים, אורה ועמינדב, וממשיכים להר עמינדב בכיוון השילוט ליד קנדי.

אורך המסלול

הלוך חזור (המסלול איננו מעגלי) כ-3.5 שעות.

מתחילים מסלול שלכאורה נראה מסלול רגיל ביותר בחיק הטבע.
הנוף עוצר נשימה- נוף של הרי ירושלים.

במסלול נפגוש שלושה מעיינות- 2 מהם יהיו באמצע של המסלול והשלישי בסופו ובגלל שהמסלול אינו מעגלי את שני המעיינות האמצעיים נפגוש פעמיים.

לכלבים שאוהבים מים זה גן עדן עלי אדמות!

הכניסה למעיינות מאד נוחה גם לאלו שיש להם 2 רגליים וגם לאלו עם ה-4.
המסלול ברובו הגדול מוצל!
מתאים לכל המשפחה.

דרגת קושי

המסלול ישר ברובו אבל לא מתאים לעגלות.

טיילה, כתבה וצילמה: pandidi

]]> http://artza.org.il/new-artza/?feed=rss2&p=1253 0 http://artza.org.il/new-artza/?p=1230 http://artza.org.il/new-artza/?p=1230#comments Mon, 19 Mar 2012 13:59:24 +0000 artza http://artza.org.il/new-artza/?p=1230 יער לביא הוא יער אורנים גדול של הקרן הקיימת, הנמצא סמוך לצומת גולני. ביער מספר חניונים ודרכי עפר המתאימות לטיולים לכל המשפחה. בתקופת החורף ותחילת האביב היער ירוק ופורח, ובעיקר מצטיין בשפע של רקפות.

גישה

מצומת גולני נוסעים בכיוון טבריה על כביש 77, ואחרי פחות מקילומטר פונים ימינה לתוך היער. ממשיכים לעלות עם הדרך עד לפנייה שמאלה עם שלט המכוון לחניון. מגיעים לחניון גדול עם שולחנות פיקניק רבים.

האתר והמסלול

המסלול מתחיל ליד מבנה השירותים העשוי אבן באמצע החניון. מהמבנה יוצאים שמאלה והולכים בעלייה מתונה על דרך עפר, שמשני צדיה צומחים אורנים גבוהים ודקים. כעקרון, ניתן פשוט להמשיך ללכת כמה שרוצים בשביל הזה ובשבילים המתפצלים ממנו בהמשך, ואחר כך לחזור חזרה למכונית באותה הדרך. בעונות החורף ותחילת האביב משני צדי הדרך גדל עשב גבוה, ירוק, ועסיסי, שמקשטים אותו שפע של רקפות, כלניות ופרחים נוספים. מדי פעם ניתן לראות שורה של שיחי צבר, המוסיפים לציוריות הנוף. יש לקחת בחשבון שאחרי גשמים יש הרבה שלוליות בדרך, והיא מכוסה בבוץ. בתום הטיול ניתן להישאר בחניון לפיקניק ולמשחקים.

דרגת קושי

מסלול קל מאוד, המתנהל כולו על דרכי עפר רחבות. הוא מתאים לכל המשפחה ולכל סוגי הכלבים. יש לקחת בחשבון שלוליות ובוץ אחרי גשמים. כל קבוצה יכולה לבחור לאיזה מרחק וכמה זמן ללכת, אך יש לקחת בחשבון מינימום של חצי שעה עד שעה הליכה, שבסופה ניתן לנפוש ולאכול בחניון. ציוד: נעלי הליכה, מים.

בתמונות: המזונב של קאלה ביער לביא

טיילה, כתבה וצילמה: קאלה

“דרום אדום“, פסטיבל הכלניות של הנגב המערבי יתקיים השנה (2012) בסופי השבוע של פברואר ברחבי צפון הנגב המערבי – טיולי פריחה, מטעמים מקומיים, פעילויות לילדים ודמויות מהאגדות שיסתובבו בין הכלניות וישעשעו את הילדים.

איך מגיעים:

נוסעים על כביש 6 או על כביש 40 דרומה עד לצומת קמה, ליד קיבוץ בית קמה.  בצומת בית קמה מומלץ לבקר בתחנת המידע, משם נוסעים מזרחה על כביש 293 עד צומת בית הגדי. משם פונים לכיוון צפון מערב, על כביש 25 עד קרוב לצומת סעד ואז פונים לכיוון דרום מערב, על כביש 232 לכיוון קיבוץ עלומים וקיבוץ בארי.

הפסטיבל שמתקיים מדי שנה במקביל לפריחת הכלניות מציע בילוי חורפי בין אתרי פריחת הכלניות של הנגב הצפוני, ביקור במחלבות ומסעדות מקומיות, מרכזי מבקרים ואטרקציות לילדים, טיולים ברכב, ברגל או באופניים.

טיול בעונה זו של השנה (בעיקר בחודש פברואר) ובעיקר בשנה גשומה, הוא כיף שקשה לתאר במילים.

ארזנו את עצמנו ויצאנו עם מישמיש במכונית לעבר הנגב הצפוני. תחנה ראשונה היתה בצומת בית קמה, ושם הלכנו להתייעץ בתחנת המידע של הקק”ל ורשות הטבע והגנים, שפתוחה בימי שיש ושבת. רצינו לברר היכן כדאי לבקר ולראות את שלל הפריחה המרהיבה.

הומלץ לנו לנסוע לאזור יער בארי ומתקני המים.

יער בארי משתרע על פני 11.000 דונם, “דרך מתקני המים”, שנחנכה ביער כוללת פינות פיקניקים, אתרי מורשת, טבע ונוף ומשתרעת על פני 2.7 ק”מ.  בסיומה ניתן לחזור על עקבותינו או לפנות ימינה בכביש השדות עד הכניסה לקיבוץ בארי והמפגש עם כביש 232.

נוסעים על כביש 232 לכיוון דרום. לאחר 9.7 ק”מ מצומת סעד חוצים את הגשר על נחל גרר, ומיד אחריו פונים ימינה לפי שלט ההכוונה לחניון רעים ו”דרך מתקני המים” (החניון נמצא בין היישובים בארי ורעים).

מיד בכניסה לחניון נבחין בצד ימין בבאר מים, אחת מחמש בארות שנכרו או שופצו על ידי הבריטים, הבאר נחפרה עד לעומק מי התהום ומשם נשאבו המים בעזרת מנוע דיזל שהונח לצד הבאר אל בריכת האגירה הצמודה לבאר. מי הבאר שימשו את תושבי האזור כמי שתייה, השקיית עדרים והבוסתנים.

הדרך מסתיימת בטחנת קמח, שהוקמה כנראה על ידי הבדואים בתוך מתחם התחמושת שבנו הבריטים בימי מלחמת העולם השנייה, כניסיון לבלום את התקדמות הגרמנים בצפון אפריקה.

למען הגילוי הנאות, אנחנו טיילנו לנו בשטח, לפני שנתיים ושלוש ופשוט נהנינו משפעת הפריחה בגווני צהוב ואדום. המסלול מסומן ברובו. יש בכניסה ליער אזור מיוחד לפיקניקים, וכן מסלולי אופניים אחדים. השנה מפאת המרחק (טוב לונדון זה בכל זאת קצת רחוק) לא תהיה ברירה ונוותר על הכיף. לכם אנחנו ממליצים לא לוותר.

בקיצור טיול מהנה ביותר ומומלץ כל עוד הפריחה “בוערת” בשלל גווני אדום. לא לשכוח להצטייד במים. למרות ימי החורף, ושם המסלול “מתקני המים” אלו מתקני מים עתיקים ברובם.

לאתר הרשמי של הפסטיבל

לאתר הרשמי של התושבים

למפת האזור מפות גוגל

artza8@gmail.com

אפשר גם למלא את הטופס שלהלן ולשלוח מכאן.